רש"ש על חולין מ״ח

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור חולין מ״ח
1 שַׁלְפּוּחִית שֶׁלָּהּ – כְּשֵׁרָה. הִתְלִיעַ כָּבֵד שֶׁלָּהּ – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה, וְעָלוּ עָלֶיהָ בְּנֵי עַסְיָא שְׁלֹשָׁה רְגָלִים לְיַבְנֶה, לְרֶגֶל שְׁלִישִׁי הִתִּירוּהָ לָהֶם.
2 אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: רֵיאָה הַסְּמוּכָה לַדּוֹפֶן – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ, הֶעֶלְתָה צְמָחִים – חוֹשְׁשִׁין לָהּ. מָר יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דַּאֲבִימִי אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – חוֹשְׁשִׁין לָהּ.
3 הֵיכִי עָבְדִינַן? אָמַר רָבָא: רָבִין בַּר שְׁבָא אַסְבְּרַהּ לִי, מַיְיתִינַן סַכִּינָא דַּחֲלִישׁ פּוּמֵּיהּ וּמְפָרְקִינַן לַהּ; אִי אִיכָּא רֵיעוּתָא בְּדוֹפֶן – תָּלֵינַן בָּתַר דּוֹפֶן, וְאִי לָא – מֵחֲמַת רֵיאָה הִיא, וּטְרֵפָה, וְאַף עַל גַּב דְּלָא קָא מַפְּקָא זִיקָא.
4 רַב נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בָּדֵיק לַהּ בְּפָשׁוֹרֵי. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי לְרָבִינָא: הָא דְּרַב נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אַתּוּן אַהָא מַתְנִיתוּ לַהּ, אֲנַן אַדְּרָבָא מַתְנֵינַן לַהּ, דְּאָמַר רָבָא: הָנֵי תַּרְתֵּי אוּנֵּי דְּרֵיאָה דִּסְרִיכָן לַהֲדָדֵי לֵית לְהוּ בְּדִיקוּתָא לְאַכְשׁוֹרֵי. רַב נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בָּדֵיק לַהּ בְּפָשׁוֹרֵי.
5 מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא הָכָא תָּלֵינַן בְּדוֹפֶן, וּכְשֵׁרָה, אֲבָל הָתָם – אִי הַאי נְקִיב – טְרֵפָה, וְאִי הַאי נְקִיב – טְרֵפָה.
6 וּמִי אָמַר רַב נַחְמָן הָכִי? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: רֵיאָה שֶׁנִּקְּבָה וְדוֹפֶן סוֹתַמְתָּהּ – כְּשֵׁרָה! לָא קַשְׁיָא, הָתָם בִּמְקוֹם רְבִיתָא, הָכָא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם רְבִיתָא.
7 וְהֵיכָא מְקוֹם רְבִיתָא? חִיתּוּכֵי דְּאוּנֵּי.
8 גּוּפָא, אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: רֵיאָה שֶׁנִּקְּבָה וְדוֹפֶן סוֹתַמְתָּהּ – כְּשֵׁרָה. אָמַר רָבִינָא: וְהוּא דִּסְבִיךְ בְּבִשְׂרָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרָבִינָא: וְאִי לָא סְבִיךְ מַאי? טְרֵפָה, אַלְמָא אָמְרִינַן נְקוּבָה הִיא. אִי הָכִי, כִּי סְבִיךְ נָמֵי!
9 דְּהָא תַּנְיָא: נִיקַּב – פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׁוֹתֵת; נִסְתַּם – כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלִיד, וְזֶהוּ פְּסוּל שֶׁחוֹזֵר לְהֶכְשֵׁירוֹ. וְזֶהוּ לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי כְּהַאי גַוְונָא.
10 לָא, לְמַעוֹטֵי קְרוּם שֶׁעָלָה מֵחֲמַת מַכָּה בָּרֵיאָה, דְּאֵינוֹ קְרוּם.
11 מַתְקֵיף לַהּ רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: אִילּוּ אִינְּקִיב דּוֹפֶן לַהֲדַהּ, מַאי? טְרֵפָה! לִיתְנֵי נְקוּבַת הַדּוֹפֶן!
12 וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָרָה שֶׁנִּיקְּבָה וְכָבֵד סוֹתַמְתָּהּ – כְּשֵׁרָה, אִילּוּ אִינְּקִיב כָּבֵד לַהֲדַהּ, מַאי? טְרֵפָה! לִיתְנֵי: נְקוּבַת הַכָּבֵד.
13 אֶלָּא, כִּי נִיקְּבָה דְּלָאו מִינֵּיהּ מִיטַּרְפָא – לָא קָתָנֵי; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָאו מִינֵּיהּ מִיטַּרְפָא – לָא קָתָנֵי.
14 בְּעָא מִינֵּיהּ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה מִשְּׁמוּאֵל: הֶעֶלְתָה צְמָחִין, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ: אַף אֲנִי אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידִים מִזְדַּנְּזִין בַּדָּבָר, דְּאָמַר רַב מַתְנָא: מַלְיָא מוּגְלָא – טְרֵפָה, מַיִם זַכִּים – כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ: הָהִיא בְּכוּלְיָא אִתְּמַר.
15 רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף הֲוָה קָאָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בְּשׁוּקָא דְּטַבָּחֵי, חֲזָנְהוּ לְהָנָךְ דְּקָיְימִין צִמְחֵי צִמְחֵי. אֲמַר לֵיהּ: לָא בָּעֵי מָר אוּמְצָא? אֲמַר לֵיהּ: לֵית לִי פְּרִיטֵי. אֲמַר לֵיהּ: אַקְּפַן אֲנָא. אֲמַר לֵיהּ: מָה אֶעֱבֵיד לָךְ, דְּכִי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מְשַׁדַּר לְהוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּמוֹרֵי בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְהֶיתֵּירָא, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.
16 אָמַר רָבָא: כִּי הֲוָה מְסַגֵּינַן בָּתְרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּשׁוּקָא
17 דְּגִלְדָּאֵי, וְאָמְרִי לַהּ בְּשׁוּקָא דְּרַבָּנַן, חָזֵי הָנָךְ דְּקָיְימָן כַּנְדֵי כַּנְדֵי, וְלָא אָמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי.
18 רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי הֲווֹ חָלְפִי בְּשׁוּקָא דִּטְבֶרְיָא, חָזֵי חֲזֹנְהוּ הָנָךְ דְּקָיְימִי טִינָּרֵי טִינָּרֵי, וְלָא אָמְרִי לְהוּ וְלָא מִידֵּי.
19 אִתְּמַר: מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בָּרֵיאָה – רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי חֲנִינָא מַכְשְׁרִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְרַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים טָרְפִי.
20 לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: חִסָּרוֹן מִבִּפְנִים – שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן, וּמָר סָבַר: לָא שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן? לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא חִסָּרוֹן מִבִּפְנִים – לָא שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר: סִמְפּוֹנָא נְקַט וַאֲתַאי, וּמָר סָבַר: נַקּוֹבֵי נַקֵּיב וַאֲתַאי.
21 הָהִיא מַחְטָא דְּאִשְׁתְּכַח בְּחִיתּוּכָא דְּרֵיאָה, אַיְיתוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, סְבַר לְאַכְשׁוֹרַהּ. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַבִּי זְרִיקָא: ״הָרֵיאָה שֶׁנִּיקְּבָה אוֹ שֶׁחָסְרָה״. מַאי חָסְרָה? אִילֵימָא מִבַּחוּץ – הַיְינוּ נִיקְּבָה! אֶלָּא לָאו מִבִּפְנִים, וּשְׁמַע מִינַּהּ: חִסָּרוֹן מִבִּפְנִים – שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן.
22 הֲדַר שַׁדְּרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, סְבַר לְאַכְשׁוֹרַהּ, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַבִּי זְרִיקָא: ״הָרֵיאָה שֶׁנִּיקְּבָה אוֹ שֶׁחָסְרָה״. מַאי חָסְרָה? אִילֵימָא מִבַּחוּץ – הַיְינוּ נִיקְּבָה! אֶלָּא לָאו מִבִּפְנִים? וּשְׁמַע מִינַּהּ: חִסָּרוֹן מִבִּפְנִים – שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן!
23 הֲדַר שַׁדְּרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְטַרְפַהּ. אָמְרִי לֵיהּ: וְהָא רַבָּנַן מַכְשְׁרִי? אָמַר לָהֶן: הֵן הִכְשִׁירוּ, שֶׁיּוֹדְעִים מֵאֵיזֶה טַעַם הִכְשִׁירוּ, אָנוּ מֵאֵיזֶה טַעַם נַכְשִׁיר? דִּלְמָא אִי הֲוָה רֵיאָה קַמַּן מִינַּקְבָה.
24 טַעְמָא דְּלֵיתַהּ, הָא אִיתַהּ וְלָא מִינַּקְבָה – כְּשֵׁרָה, וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: הַאי סִמְפּוֹנָא דְּרֵיאָה דְּאִינְּקִיב – טְרֵפָה, הָהוּא לַחֲבֵירוֹ אִתְּמַר.
25 וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: הַאי הֲדוֹרָא דְּכַנְתָּא דְּאִינְּקִיב לַהֲדֵי חַבְרֵיהּ – מַגֵּין עֲלֵיהּ, אָמַר רַב אָשֵׁי: טְרֵפוֹת קָא מְדַמֵּי לַהֲדָדֵי? אֵין אוֹמְרִין בִּטְרֵפוֹת זוֹ דּוֹמָה לָזוֹ, שֶׁהֲרֵי חוֹתְכָהּ מִכָּאן וּמֵתָה, חוֹתְכָהּ מִכָּאן וְחַיָּה!
26 הָהִיא מַחְטָא דְּאִישְׁתְּכַח בְּסִמְפּוֹנָא רַבָּה דְּרֵיאָה, אַתְיוּהָ לְקַמֵּיה דְּרַבָּנַן טָרוֹפָאֵי, לָא אֲמַרוּ בָּהּ לָא אִיסּוּר וְלָא הֶיתֵּר. הֶיתֵּר לָא אָמְרִי בַּהּ – כִּשְׁמַעְתַּיְיהוּ, אִיסּוּר נָמֵי לָא אָמְרִי בַּהּ – כֵּיוָן דִּבְסִמְפּוֹנָא רַבָּה אִישְׁתְּכַח, אֵימָא סִמְפּוֹנָא נְקַט וַאֲתַאי.
27 הָהִיא מַחְטָא דְּאִישְׁתְּכַח בַּחֲתִיכָה דְּכַבְדָּא, סְבַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְמִיטְרְפַהּ, אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: אִילּוּ אִשְׁתְּכַח בְּבִשְׂרָא כְּהַאי גַוְונָא הֲוָה טָרֵיף מָר? אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינָא, אִי קוֹפָא לְבַר – נַקּוֹבֵי נַקֵּיב וַאֲתַאי, אִי קוֹפָא לְגָיו – סִמְפּוֹנָא נְקַט וַאֲתַאי.
28 וְהָנֵי מִילֵּי בְּאַלִּימְתָּא, אֲבָל קַטִּינְתָּא, לָא שְׁנָא קוֹפָא לְגָיו, לָא שְׁנָא קוֹפָא לְבַר, נַקּוֹבֵי נַקֵּיב וַאֲתַאי.
29 וּמַאי שְׁנָא מִמַּחַט שֶׁנִּמְצֵאת
פירוש רש"ש על חולין מ״ח
1 גמרא סכינא דחליש פומי'. אולי יל"פ בזה קרא דויחלש יהושע כו' דר"ל שהכם בפי חרב חלושה וחדודה:
2 רש"י ד"ה צמחין. הואיל וחזינן בה כו' בדידה. כצ"ל:
3 רש"י ד"ה דאינו קרום. אבל סתימת דופן כו'. נ"ל דר"ל דעיקר סתימה דהכא הוא בדופן. והסביכה אינה אלא לגלויי דהיתה סמוכה לדופן עד אשר מפני כן נסבכה בו:
4 תד"ה אמר. ובתשו' רב שר שלום כו' ובין לא סביך וסריך כשרה. נ"ל דמלת לא קאי נמי על תיבת וסריך ור"ל דלא סביך ולא סריך וכדמוכח בדבריהם לקמן. וברא"ש נראה דיש ט"ס. וזה דלא כהמעי"ט אות צ:
5 בא"ד ועוד מדפריך ר"י לרבינא ולא לר"נ משמע כו'. ר"ל דמוכח עכ"פ דבלא רבינא ה"מ לפרושי הא דר"נ בדלא סביך ובדלא סריך. אלא משום דרבינא מסתבר ליה דבעינן סביך דוקא לכן פי' כן בדר"נ. ור"י אקשי לי' על פי' זה ועל סברתו. והמהרש"א ומהר"ם נדחקו מאד:
6 בא"ד ושמא אין זה רבינא סתמא כו'. והרא"ש מסיים אלא קדמון היה. והמעי"ט כתב בשם הרא"ש בפ' הנשרפין שהי' בנו של רב. ובמחכ"ת שגה בזה דהרא"ש לא כתב זה אלא על רב אחא בר פלוגתי' דרבינא שם וכדאיתא שם בגמרא להדיא רב אחא בר רב ע"ש:
7 רש"י ד"ה לחבירו איתמר. בשר הריאה שהוא רך נכנס לנקב ומגין עליו. ק"ל כיון דהמחט נמצא להלאה בבשר הריאה א"כ ניקב ג"כ הבשר שנגד נקב הסמפון ודמיא להא דאמר לעיל אילו אינקב בדופן להדה מאי טרפה וכן גבי כבד שם. ואין לומר דהתם היינו שניקב הדופן מעבר לעבר דוקא וכן בכבד. דהלא הכא כיון שהמחט שהוא קשה מפסיק בין נקב הסמפון להבשר שמקצהו השני הוה כמו שניקב מעבר לעבר:
8 רש"י ד"ה כיון דבסמפונא כו' בסופו. ובא לסמפון הריאה. כ"נ דצ"ל: